עדיין בלאוס. אזור שנקרא "ארבעת אלפים האיים".
אגם מבריק ורגוע, שמנוקד בהמון איים קטנים. אני פוגש אנשים מקסימים ומבלה איתם את הזמן על האי.
קם כל בוקר ורואה את המים שמקיפים אותי מנצנצים מהשמש, ואת האיים הקטנים מבהיקים מירוק מסביב.
ואחר הצהריים אנחנו מתאספים כדי להתבונן בשקיעה, בשמש הכתומה שצובעת את המים באדום ובסגול, ואני ממש רואה אותה שוקעת מרגע לרגע, ואת העננים הורודים משנים את צורתם.
ובלילה, כולם מגיעים לחוף, והירח המלא מאיר את הנוף בגוונים של אפור וכסוף, ויש גיטרה ומדורה, ומי צריך יותר מזה.
…
ואז אני עובר את הגבול, אל קמבודיה.
אגם יפהפה בתוך לוע של הר געש בצפון. המון קטנועים והיסטוריה בפנום פן הבירה. חופים מאכזבים ושרימפס מדהימים בדרום. וכמובן, המקדשים המפורסמים ורחבי היריעה של אנגקור ואט, גאוותם העיקרית של הקמבודים.
אבל בגדול, אכזבה. יפה פחות משחשבתי, מעניינת פחות משציפיתי. אולי אני קצת שבע…
…
והגיע הזמן לחזור.
אז מפה אני ממשיך לאיים של תאילנד, לשבועיים של חוף וים.
וב-2.2, טיסה הביתה.
…
הרפתקאות חדשות באיכות גבוהה 