לפעמים גם אני עושה טעויות של מתחילים: אין לי מושג למה חשבתי שלנחות במנילה קצת לפני חצות זה רעיון טוב. אבל זה קרה, ואז הראש שלי היה מוטרד בעיקר בשאלה, "איך לעזאזל אני מגיע משדה התעופה להוסטל כלשהו בשלום". אבל בעיקר, הייתי כל כך שקוע בטיול ביפן, שבכלל לא חשבתי על ההמשך. וכך מצאתי את עצמי בשדה התעופה באוסקה (יפן), נזכר שאין לי שום כסף פיליפיני, וגם, שהגיע הזמן להוריד איזה עותק של הלונלי-פלנט פיליפינים או משהו כזה, כדי שאדע מה בכלל אני עושה שם. כהרגלי, קראתי אותו בטיסה, אבל זה רחוק מלהספיק.
…
יפן: סופר מסודרת, בטוחה, מזג אוויר קר, יפה, רגועה, שקטה.
ואחרי בילוי בשדה התעופה במנילה וכמעט שעה של נסיעה אל תוך העיר, הפיליפינים היא ההיפך המוחלט. חמים ודביק (וזה עוד לילה), וכבר שדה התעופה מרגיש מבולגן (ובכן, זו לא חוכמה גדולה כי יפן היא הקיצוניות השנייה, אבל בכל זאת).
ואז מונית מהשדה (כשאני די לחוץ שהנהג באמת יביא אותי לאן שאני מבקש, וגם עייף מהנסיעות), הנהג מדבר אנגלית מצחיקה, שואל אותי אם אני נשוי ומה אני עושה בחיים, וחושב שאני כומר כי כשהוא מתעטש אני אומר לו, bless you. נוסעים אל תוך מנילה, וכבר בדרך, פקק תנועה (באחת בלילה), שמתגלגל באיטיות בין בניינים מתפוררים, בין משפחות של הומלסים שישנות על המדרכה, שלוש תאונות דרכים כמעט ברצף, וזונות, ורחוב שבו רק חנויות הפרחים פתוחות.
ואני מבין שמרוב שהייתי שקוע ביפן, פשוט לא ראיתי את זה מגיע. ואני כבר בהוסטל, אחרי מקלחת קרה, הולך לישון בלי חולצה ועם מאוורר, וחושב, שהולך להיות פה יותר מעניין ממה שציפיתי.
…
הרפתקאות חדשות באיכות גבוהה 