ארכיון רשומות מאת: מרקוביץ'‏

אחרי שבוע וחצי של ים וקסם באיים, הגיע הזמן לצאת מהבועה, ולטייל קצת – שעתיים של טיסה ואנחנו נוחתים בצ׳יאנג מאי, ״בירת הצפון״. וכבר בדרך משדה התעופה אנחנו מוקפים בהרים היפים שמתנשאים מעל העיר, ומבינים שהגענו למקום שונה. העיר עצמה … להמשיך לקרוא ←

אז מה השתנה מאז החו״ל האחרון שלי, בסוף 2019? בעיקר – שנתיים ומשהו של קורונה, ובן מהמם שנולד. תירוצים טובים להפסקה מטיולים בעולם. וכשהגיע הזמן לחזור לטייל, לשלושה שבועות בתאילנד, גיליתי שהקורונה לא ממש שינתה את עולם התיירות – אבל … להמשיך לקרוא ←

את ההבדלים מרגישים כבר במעבר הגבול בין אלבניה למונטנגרו. התרבות עדיין דומה, אבל הגבעות קצת יותר גבוהות ויותר ירוקות, והכפרים יותר מסודרים. הפקידה בתחנה המרכזית מדברת אנגלית טובה, והקפה קצת יותר יקר, והשירותים מצוחצחים. גם במונטנגרו, הנוף יפה ומגוון, האנשים … להמשיך לקרוא ←

הגעתי לאלבניה בול בזמן. עשרים שנה אחורה, והמדינה בתהליכי שחרור מעול דיקטטורי של שישים שנה, שניתק אותה מהעולם החיצון (בערך כמו צפון קוריאה של היום). עשר שנים אחורה, והמדינה עדיין בהתאוששות. והיום? … המעבר מיוון לאלבניה הוא חד למדי. ממדינת … להמשיך לקרוא ←

כפר קטן במרכז האי קורפו. אנחנו יושבים עם קוסטאס ועם אבא שלו במרפסת שלהם, ומדברים, אלוהים יודע על מה. כבר כמעט סתיו וכמעט חושך, ואף אחד לא טורח להדליק אור, אז אנחנו יושבים וצוחקים. קוסטאס מוזג לכולם עוד אוזו, אבא … להמשיך לקרוא ←

[בפרקים הקודמים: הקדמה, ומחצית ראשונה.] … לטייל לבד על הקמינו זו חוויה אחרת לגמרי. ביום הראשון שלי לבד, הספקתי לאבד את הדרך עוד לפני הכפר הראשון, שזה די מרשים – אבל גם למצוא אותה חזרה, ולהמשיך עד לאלברגה מקסימה בכפר … להמשיך לקרוא ←

[ואחרי ההקדמה, אפשר לספר איך היה.] … עינת ואני יורדים מהרכבת בסן ז׳אן שעל הפירנאיים הצרפתיים, וכבר שם ההבטחה על כפרים ציוריים בנוף ירוק מתחילה להתממש. ומסביב אווירה והתרגשות של תחילת טרק, עם כמה וכמה צועדים שנקראים פה ״פרגרינוז״, עולים … להמשיך לקרוא ←

קמינו דה-סנטיאגו. טרק ארוך שחוצה את ספרד לרוחבה, מגבול צרפת ועד האוקיינוס, והוא גם דרך צליינית שקיימת מאות שנים. לי זה לקח חודש ורבע (עם כמה כוכביות), של הרבה טבע, מפגשים עם אנשים מרתקים, אוכל טוב, הליכה, והירגעות. … סיקרנת. … להמשיך לקרוא ←

כבר בהודו ובאתיופיה הרגשתי שקצת מיציתי את השטיק התרמילאי: להגיע למקום יפה ומעניין, ללכת למפל/מקדש/אגם הקרוב, לפגוש אנשים חדשים, לאכול לשתות להסתלבט, וכשה״אטרקציות״ המקומיות מגיעות למיצוי, לארוז את הדברים, להמשיך למקום היפה ומעניין הבא, ולחזור על הכל שוב. זה כיף, … להמשיך לקרוא ←

[אחרי הודו ואתיופיה, כנראה שהייתי צריך חופשת חגים קצת פחות הארדקור. אז] יום אחרי שחזרתי מצפון אמריקה, עינת ואני ארזנו תיקים קטנים וטסנו ליוון. הפעם הבחירה הייתה יותר בטיול רגוע, מאשר בהרפתקה. ובמובן הזה, יש סיכוי טוב שיוון היא אלופת … להמשיך לקרוא ←