דמיינו רכס הרים גבוהים ומשלגים, חלק מרכס ההימלאיה אשר בנפאל. עכשיו ציירו בראש מסלול הליכה מקסים שמקיף אותם, ובו אתם מתחילים ללכת. כבר ההתחלה מרהיבה, והימים הראשונים עוברים מעל נהרות שוצפים, בהליכה על ערוץ רחב ועמוס בעצים ירוקי-עד. בכל יום אתם מגביהים ועולים, ועם הגובה משתנה גם הנוף, קודם לאורנים עצומים שקצת מזכירים לכם את הרי ירושלים, ואחר כך האורנים מתקצרים, מתקרחים ומדלדלים, האדמה נהיית אדומה, ועננים לבנים כבר עוטפים את השבילים. וההליכה מאומצת אבל נוחה, ובסוף כל יום מחכה לכם כפר קטן עם גסטהאוסים נחמדים, שהנוף שנשקף מהם הופך למרהיב ככל שמגביהים.
דמיינו שאחרי כמה ימים של הליכה, אתם נכנסים לאזורים המושלגים, ומתחיל להיות כבר קר, ובגלל הגובה כבר יותר קשה לנשום וללכת, אבל הכל הרבה יותר שקט ויפה. ומגיע היום הקשה בטרק, שבו קמים מוקדם בבוקר ומתחילים לטפס לכיון ה"פאס", הנקודה הגבוהה ביותר במסלול. והגבהים לא פשוטים, והנשימה משתנקת והשרירים כואבים וקר ממש, אבל בסוף אתם מצליחים להתגלגל למעלה, לעבר משטחים עצומים ובוהקים של שלג, שנמתחים לאן שהעין מביטה. ואז נשאר רק לרדת, לזרום על השלג למטה, וכבר בדרך לפניכם, ממעלה הרכס, הנוף המדברי והכמעט לא מיושב של המחוז שאליו אתם מגיעים. ובימי ההליכה הבאים אתם עוברים במדבר של ממש, שהופך בחזרה לאזורים מיוערים מעל לערוצי נחל רחבים, ובסוף זה נגמר, והשלמתם את ההקפה מסביב להרי האנפורנה. וכבר עברו שבועיים, וקצת מתחשק לכם לחזור לעיר, אבל אתם רוצים עוד מהנוף האדיר הזה.
אז דמיינו לכם עוד מסלול הליכה, שמטפס אל תוך הרכס שזה עתה סיימתם להקיף. וההליכה הפעם הרבה יותר קשה, שעות רצופות של עלייה משנקת רגליים, ושוב בטבע ירוק ומרהיב. ובסופם של עוד כמה ימי עלייה, אתם מבינים שכל טיפת זיעה הייתה שווה, כשאתם מגיעים לאחד המקומות היפים שתראו בחיים, "מקדש האנפורנה". אתם נכנסים לבקעה קטנה, מביטים סביב, ומגלים שההרים מתנשאים מעליכם במעגל, מעין אמפיתיאטרון מרהיב של פסגות מושלגות וקרחונים לבנים. ומהמקום המרשים הזה, נותר לכם רק לחזור על עקבותיכם, להרגע קצת בעיר, ואז לרוץ לספר לכולם כמה מדהים היה.
…
ולסיום, רק להזכיר איש חכם, שעוד בארץ אמר לי:
"אתה הולך להגיע לנופים הכי יפים שתראה בחיים. קח את הזמן."
…
הרפתקאות חדשות באיכות גבוהה 