בטלני הדהרמה, חלק ג׳

״מסע התגליות האמיתי אינו למצוא נוף חדש, אלא להיות בעל עיניים חדשות.״ [מרסל פרוסט]

(המשך לחלק הראשון והשני במסע.)

…

גם אחרי הריטריט יצא שחזרתי הביתה, למנוחה, וחזרה רגועה מהריטריט. ממש שמחתי לגלות שעינת בסוף תוכל להצטרף אליי גם לשבוע הזה של הטיול, ואחרי יומיים, שנינו שוב מתגלגלים באוטובוסים צפונה, ולמרגלות הר תבור אנחנו פוגשים את נעה, בשלים להמשיך במסע.

…

שבוע שלישי – שביל ישראל.

התרגשות לחזור לשביל. טיפוס מאומץ במעלה התבור. מזג אוויר חמים ונהדר. תמרים מדהימים שנעה קטפה. פסגה, נוף נפלא של כל העמק. קפה וארוחת צהריים. הליכה מסביב לפסגה, נרקיסים. תצפית על עין-דור ועל כל השבוע האחרון. ביקור במנזר שעל התבור. התגלגלות במורד ההר. נוף יפה גם מהצד השני. אישה דרוזית שנותנת לנו דברים שאנחנו צריכים. קבוצה של שביליסטים שהולכים בכיוון ההפוך. ירידה לכיוון יער בית קשת, טבע, שיחה על טבע ועל טכנולוגיה. איזה כיף לחזור לשביל. טלפון למלאכי שביל להערב. סטייה מהשביל לכיוון בית קשת. המון עצים וצמחים יפים. שקט. טיפוס לכיוון הקיבוץ, שקיעה מרהיבה. מגיעים לקומונה של מלאכי שביל, כמה חבר׳ה אדירים וחמודים שמארחים אותנו בלי להתבלבל. מקלחת, שיחה טובה. ארוחת ערב משותפת לכולם, הם אופים פוקצ׳ות (!), אני מכין סלט מאולתר ומרשים, וטחינה, נפלא. קצת מנוחה והתקשקשות, ולישון.

יציאה מהקיבוץ קצת אחרי הזריחה, שמיים צבעוניים ומרהיבים. הליכה נעימה של בוקר בחזרה לכיוון השביל. לחם וחמאת בוטנים. על השביל, טיפוס לכיוון הר דבורה, יש קצת אנשים על השביל. אורנים. נוף יפה, התבור נגלה כל הזמן. הפסקות נוף וקפה, וטיפוס. חורשת אורנים על פסגת הר דבורה, לחם טחינה טונה ואגוזים. ירידה מההר, תצפית על עין מאהיל הצבעונית עד מאוד. סברסים ותמרים מהעצים, פריחה יפה. שעות צהריים חמות, עלייה קוצנית ומעייפת על הר יונה, נצרת. עייפים ממש, הפסקת קפה בצל שליד הכביש. הליכה לאורך הכביש שמקיף את נצרת, נוף יפה לעמק על מגוון ישוביו הערבים. ירידה לכיוון הכפר משהד, פנטזיות קולוניאליסטיות על חומוס טוב. בכפר היפה, אנשים בקושי מדברים עברית ומביטים עלינו ועל תיקינו הגדולים כמו על חייזרים, וילדים שחוזרים מבי״ס מנופפים לנו לשלום. חומוס לא מוצאים, אז צהריים בשניצליה ממוזגת עם טבח נחמד ממש. טלפונים למלאכי שביל בהושעיה, כולם מטיילים לרגל חול המועד, אבל מנחם מזמין אותנו לישון באתר שלו. עייפות. יציאה מהכפר לכיוון האורנים של יער ציפורי, שקט ורוגע. עייפות כבדה, הפסקה נעימה ביער. התגלגלות לכיוון הושעיה, מנחם מכפר קדם לבבי להפליא, משאיר אותנו לבד לגמרי באתר הבראשיתי שלו, באוהל בדואי ענק שהוא כולו שלנו. שקיעה, נפרדים מנעה שתופסת אוטובוס חזרה הביתה, עינת ואני ממשיכים רק שנינו מעכשיו. מקלחת, פתיתים, המון כוכבים בשמיים. לילה.

מאושרים מהלינה הנעימה, חוזרים לכיוון השביל. הליכת בוקר נעימה, ציפורי. שדות, נחל ציפורי, חצילים ופרחים ופרות שרועות. מזג אוויר טוב, הליכה קלה, שיחות טובות עם עינת, כיף פשוט כיף. שמורת אלונים, לחם עם טחינה, מטעי זיתים. הולכים בעצלתיים כי יום קצר היום, ומנסים לפגוש את אסף בן דודי, אז יש הרבה הפסקות נעימות. צומת המוביל, קוצים, אקליפטוס מרשים, ועלייה קלה לכיוון אלון הגליל. עוצרים למנוחת צהריים ארוכה במרכז השטח, צל עצים עבות ומלטף, קפה. עינת מציירת זוג שביליסטים מבוגרים, אני קורא. זיקית ענקית על העץ. מתקשרים למלאכי שביל להערב. אחר צהריים חמים, ממשיכים ללכת ביער שמעל היישוב, מדברים ונהנים מהנוף. חוזרים לנחל ציפורי, שם יש בית פיראטי מקסים ונסתר באמצע שום מקום. עוד הפסקה ארוכה וקסומה בצל האורנים. הליכה דרך כעביה, וכשיוצאים משם הנוף הופך לקצת מסתורי אבל מאוד נוכח, כפרים ערביים גדולים מעל נחל ציפורי והמון חורש ירוק מכל הכיוונים. עלייה לכיוון הרדוף, ומגיעים לביתם של רינה וראובן שמארחים אותנו ביחידת הדיור המקסימה שלהם, יחד עם בנם הנגן ועוד זוג חברים. לפני הכל אני רץ במהירות לשוק המקומי, מביא עם תירס לארוחת הערב, ומגלה שאסף חיפש אותי ועכשיו נמצא קרוב להרדוף. הוא מגיע עם המשפחה, חיבוקים ועדכונים, וטוב לראות אותם. מקלחת מהנה. ראובן נכנס, ואנחנו מגלים בהפתעה שגם הוא ישב בריטריט בעין-דור, מקריות משעשעת. שיחה איתו ועם החברים. פתיתים עם תירס טרי וטעים. מרפסת עם נוף מרהיב על הנחל וכפריו. תה במרפסת. עינת הולכת לישון, אני עוד קורא ספר מהספריה שבדירה, עד שאני קורס לישון.

מודים על האירוח, ויורדים בחזרה לנחל ציפורי, לקטע המרהיב שלו. עין יבקא שם מים ירוקים וחבורה של מטיילים, ואז מגיעים לאזור הבוסתנים. שלל מטמטם של חקלאות, רימונים שמנמנים, עגבניות, ושדה קסמים של דלעות ענק, והכל מסביבנו ירוק ומשגע. טחנת הנזירים, ארוחת בוקר רגועה ליד מים זורמים. הליכה לאורך הנחל עד שעוזבים אותו לטובת מחוזות הכרמל, הנוף משתנה שוב ומתייבש קצת אבל עדיין האלונים מכל עבר. נחל אכזב ורחב כלשהו, פרות מטיילות בחופשיות. טלפון למלאך שביל אחרון. יום יפה, הליכה קצובה ורגועה, הפסקות צל ומנוחה, נהנים מכל הירוק שעוטף אותנו. עלייה מתונה ובסופה הפסקת צהריים בצל חורש גבוה. גם שם אנחנו כמעט לבד, מעט מאוד אנשים פגשנו על השביל. עינת מציירת, אני קורא. אחר צהריים, עוד קצת הליכה והנוף של הכרמל נפרש לפנינו, ואנחנו רואים את יגור שאליו פנינו מועדות. עצים ענקיים ועתיקים בצד הדרך. ירידה מהרכס, כפר חסידים. קיבוץ יגור, יהל מלאך השביל אוסף אותנו לדירתו, ומספר על עצמו ועל מאות השביליסטים שאירח. קפה ועוגיות, מקלחת, שיחה מוזרה. יהל לוקח אותנו לחדר האוכל המופרט של הקיבוץ, לארוחת ערב של שישי, המון אוכל טעים ומגוון אחרי כמה ימים של שטח. עינת ואני יוצאים להסתובב ולהירגע בקיבוץ. חוזרים לדירה, טלוויזיה, מדברים עוד קצת, ולישון.

קמים מוקדם ליום האחרון של הטיול. קפה של בוקר, ואני שוקע במחשבות על כמה כיף היו השבועות האחרונים, ומתכנן מתי זה יקרה שוב, חופש כזה משחרר, בארץ. מתארגנים ויוצאים. נחל מעפילים, עלייה חדה על הכרמל. ירוק, אלונים. מאמץ, לחות, זיעה. עולים, והנוף מתחיל לבצבץ, ורואים את הדרך שעברנו. שיחות מעניינות, מדברים הרבה, כיף גדול. עוד עלייה, תצפיות גבוהות יותר, שלווה. מתחילים לראות קצת אנשים על המסלול, הם יורדים ואנחנו עולים. כמעט בעוספייה, הפסקה אחרונה בחורש, נוף יפה, מנסים למשוך את הטיול שימשיך עוד קצת. מגיעים לעוספייה, נקודת הסיום שלנו להרפתקה הנוכחית. עייפים, נכנסים למסעדה הערבית הראשונה שמצאנו, ארוחת סיום, אוכל טעים אך לא מרהיב, בירה קרה. כנאפה בשוק המקומי. מנסים לתפוס טרמפ לחיפה, אבל לא מצליחים למרות ואולי בגלל אינסוף המכוניות שעוברות. נהג מונית מבוגר וחמוד שמסכים איכשהו להסיע אותנו לחיפה התחתית תמורת ארבעים שקלים, ומתגלה כאיש שיחה מרתק, שמספר על עוספייה וחיפה ועל חוויותיו כמורה, כשהנוף המרהיב של מפרץ חיפה ומימיו הכחולים והמנצנצים נגלים אלינו, ביום היפהפה הזה. חיפה תחתית. וההרפתקאה מגיעה לסופה המתוק, על מונית שירות עם מוזיקה באוזניות ונסיעה לאורך הים, בחזרה מההזיה הארוכה והאדירה הזו, הביתה.

…